אמש, אחרי חודשים של ציפייה, הושקו באופן רישמי עמודי האוהדים החדשים מבוססי הטיימליין.
עד ה-30 לחודש (30/3/2012) כל עמודי האוהדים יעברו לפורמט הזה באופן אוטומטי. למרות שידענו שזה יקרה, פייסבוק הדהימה, לפחות אותי, כשהיא מאפשרת בסה”כ “חודש הסתגלות” למצב החדש לפני שהוא משכיח מכולנו מה היה כאן קודם.
פסח בפתח, לכן נתחיל ב“מה נשתנה?”:

תמונת Cover:

תמונה ה-Cover המוכרת מהפרופיל האישי מגיעה לעמודי האוהדים.
פייסבוק נתנה תמיד דגש על עיצוב, גרפיקה וחוויית משתמש וממשיכה את הקו הזה גם היום.
מהיום כשהגולשים ייכנסו לעמודי האוהדים תקבל את פניהם תמונת שער ענקית במימדים של 851 פיקסלים (רוחב) על 315 פיקסלים (גובה).
פייסבוק רוצה שהתמונה הזו תגרום להם להבין מה קורה בעמוד ולכם, כמנהלי העמוד וכמי שמובילים את הפעילות בעמוד, לספר להם בצורה גרפית.
אבל בכדי לשמור את תמונת ה-Cover נקייה ולא “ממוסחרת”, פייסבוק הכניסו כמה הגבלות:

1. אסור לקדם מידע פרסומי כמו: “הנחות ענק אצלנו באתר”, “50% על כל מוצר שני” או “ספרו לחבריכם”
2. אסור לכלול בתמונה פרטי יצירת קשר כמו” כתובת אתר או אימייל. בשביל זה יש את איזור ה- About (עוד נגיע אליו)
3. אסור להכניס אלמנטים המניעים לפעולה כמו לייק או Share או חיצים שמצביעים מתמונת ה-Cover לפעולות הללו
4. אסור להשתמש בתמונות מטעות, בוטות או כאלו שמפרות זכויות יוצרים

לעומת זאת, אתם כן יכולים לכלול תמונות של מוצר שלכם, של אנשים שמשתמשים בו, אנשים שפעילים בעמוד וכו’

תמונת הפרופיל:

תמונות הפרופיל החדשה, בדומה לתמונת הפרופיל בעמוד האישי, היא מרובעת וביחס של 1:1 (רוחב X גובה).
המידות המקסימליות שלה יכולות להגיע עד 180 פיקסלים (רוחב) על 180 פיקסלים (גובה).
(חשוב לציין כמובן שהתמונה יכולה להיות גדולה יותר ולא ביחס רוחב:גובה של 1:1, אבל אז נאלץ לבחור איזה חלק ריבועי ממנה יופיע כתמונת פרופיל)
תמונת הפרופיל הקטנה (Thumbnail) היא למעשה הקטנה של תמונת הפרופיל ותישאר בגודל 30 פיקסלים (רוחב) על 30 פיקסלים (גובה).
תמונת הפרופיל הקטנה (Thumbnail) תייצג את העמוד שלכם בתגובות, פרסומות ובכל פעילות אחרת של העמוד ברחבי פייסבוק.

הפורמט החדש של (מה שהיה פעם) הטאבים והיום – תצוגות ואפליקציות:

אפשר לומר בגדול שחזרנו אחורה. זוכרים את הימים שהלשוניות לטאבים היו למעלה? אז זהו… אבל זה לא מדוייק.
אפשר לומר שמהיום יש לנו חמש לשוניות מרכזיות. שתיים קבועות: About (לשעבר Info) ותמונות.
לגבי שלושת הלשוניות הנותרות אנחנו יכולים להחליט איזה לשונית תופיע איפה ומה תהיה התמונה שתופיע על גבי הלשונית.
בצידה הימני של התמונה יש חץ כחול קטן שמאפשר לנו לראות עוד לשוניות/אפליקציות.
פייסבוק מעדכנים שיהיה ניתן ליצור עד 12 אפליקציות (אבל מבדיקה שערכתי עושה רושם שניתן גם ליצור יותר).

חברים בעמוד:

כולנו יודעים שככל שיש יותר חברים של הגולש בעמוד ככה הסיכוי שהוא יעשה לייק גדול יותר.
הטיימליין בעמודי אוהדים מציג בחלקו העליון (מייד אחרי החלק של האפליקציות) את כמות החברים של הגולש שעשו לייק לאותו עמוד ואינטראקציה בודדת של אחד מחבריו (במידה ויש כזו) מייד אח”כ.
אם כמה מחבריו של הגולש יצרו אינטראקציה עם העמוד, הגולש יראה חבר אחר בכל פעם שייכנס אליו, כמו בדוגמא למעלה.

פוסטים של גולשים בעמוד:

הפוסטים של הגולשים בעמוד רוכזו לקוביה אחת, בגודל קבוע, המציגה 5-6 פרסומים.
אפשר להציג פוסטים נוספים בלחיצה על More Posts (למטה) ואז נוצרת גלילה בקוביה או See All ואז כל הפרסומים נפתחים בחלון צף.

פוסטים:

נוספו כמה אופציות חדשות לפוסטים בעמודי האוהדים.

הראשונה Pin Post

לחיצה על העיפרון שמופיע בכל מעבר עכבר על פוסט ובחירה באופציה הראשונה “Pin to top” גורמת לכך שיופיע הדגלון הכתום והפוסט יישהה בחלק העליון של העמוד עד שבוע.
פונקציונאליות מצויינת אם אתם מנסים לקדם קמפיין, רעיון או פעילות.

האופציה השניה Star (כמו בעמוד הפרופיל האישי)

בחירה בכוכב תפרוש את הפוסט לכל רוחב הטיימליין (עד שנבחר אחרת).

האופציה השלישית Back Stage Past

אופציה המאפשרת להעלות פרסומים ולתת להם תאריכי עבר כך שיהיה ניתן לגלול אליהם אחורה בטיימליין.
אחת מהאפשרויות היא ליצור Milestone.
פוסט Milestone, המציין אבן דרך משמעותית בחייו של העמוד, החברה, המוצר או כל מה שתחליטו, דומה מאוד ל-Star: הוא פרוש לכל רוחב הטיימליין כברירת מחדל והתמונה שלו בגודל 843 פיקסלים (רוחב) על 403 פיקסלים (גובה).

האופציה הרביעית Allowed

אופציה המאפשרת למנהלי העמוד להעביר מודרציה את כל הפוסטים שהגולשים מפרסמים בעמוד.

האופציה החמישית Offer

אופציה המאפשרת למנהלי העמוד לפרסם פוסטים בצורה של קופון

מודול ניהול העמוד:

בכניסה לעמוד האוהדים, כל מנהל יכול לראות למעשה תקציר של הדברים האחרונים שהתרחשו. עדכונים, לייקים, סטטיסטיקה ו… הודעות.

פייסבוק משלבת את מנגנון ההודעות שלה מעתה גם בעמודי אוהדים. גולשים יוכלו לכתוב לעמוד בפרטיות במקום להתכתב איתו על הקיר.
עמוד האוהדים לא יכול ליזום פנייה לגולש אלא רק להגיב לפניה שמגיעה.

בנוסף בתוך מודול הניהול קיים אזור המרכז את כל הפעילות שמתרחשת בעמוד (Activity Log) וניתן דרכו לאשר פוסטים, להחביא ולהציג פוסטים, להצמיד לראש העמוד או לסמנם בכוכב.

מה השינויים הללו בעצם אומרים?

השינוי המרכזי, כמובן מעבר לנראות, הוא שנעלמו דפי הנחיתה.
המשמעות היא שהגולשים נוחתים היישר לטיימליין (לשעבר WALL RIP).
האפשרות לייצר אפליקציות מותנות בלייק, עם עמודי פרי-לייק, עדיין קיימת. רק שכרגע יש באג בפייסבוק שלאחר ביצוע לייק העמוד לא “מתרפרש” לתוכן הפוסט-לייק.

מה היתרונות במעבר עכשווי?

1. הטיימליין חושף פרצופים ואינטראקציות של חברים של הגולש בעמוד
2. שטח עבודה רחב יותר. במקום 520 פיקסלים (רוחב) בטאבים או 760 באפליקציות, הטיימליין מאפשר משטח תצוגה ברוחב 810 פיקסלים
3. אייקונים יותר גדולים לטאבים. עם תמונות גדולות בגודל 111 פיקסלים (רוחב) על 74 פיקסלים (גובה)
4. הודעות! – האפשרות שגולשים ייצרו קשר ישיר ופרטי עם מנהלי העמוד ואלו יענו להם

החסרונות?

1. אין טאב נחיתה
2. ואחרי ביצוע לייק העמוד לא עובד לתוכן הפוסט-לייק (באג? – אני מאמין שכן)

התשובה לשאלה האם החסרונות עולים על היתרונות היא סובייקטיבית.
חלק יאמרו שכן, חלק יאמרו שלא. מה שבטוח ב-30 לחודש כבר לא יהיו שאלות, רק עובדות. אם אתם רוצים לדעת מי כבר שם, אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט הבא שלי…

המלצה שלי – רוצו להכין את עמוד האוהדים שלכם כבר מעכשיו.

קשה להאמין אבל עברו כמעט שנתיים מאז השקת עמוד הפייסבוק של לאומי. בתחילה השקנו את העמוד בשיתוף עם לאומי באווירת הקיץ עם עיצוב צבעוני שלקח השראה מעולם המים,  יחד עם שתי אפליקציות בסיסיות של שירות לקוחות והזדמנויות קריירה בלאומי. היום, לאומי נחשב כמותג ותיק במדיה החברתית עם מעל 65,000 אוהדים ולכן הגיע הזמן להתחדש, לדבר בשפת הערכים של לאומי ולהראות לכולם לאן אנחנו מתכננים לקחת את הבנק בשנת 2012.

אבל בואו ניקח צעד אחד אחורה. בחודש האחרון השקנו עבור לאומי לא פחות משישה (!) טאבים חדשים בעמוד לאומי דיגיטל. לא היה פשוט לחשוב על קונצפט עיצובי שיתאים לבנק ולכל הטאבים החדשים האלו. מצד אחד הדמיון שלנו השתולל ורצינו להיות חדשנים ומקוריים, ומצד שני היה חשוב לנו לשמור על הבנק כגוף מהימן, מכובד ושירותי שניתן לסמוך עליו.

הקונצפט שבחרנו בסופו של דבר בשיתוף עם הבנק מייצג את שפת הבנק במובן החדשני עם קריצה למה שלאומי מתכנן לנו בשנה הקרובה, וכמובן ומהווה חלק אינטגרלי מרב הערוציות שלאומי מתחייב לספק.

בואו נצא לסיור קצר:

עמוד הנחיתה – ברוכים הבאים, מעוצב כשולחן דיגיטלי שעליו פרוסות כל זירות לאומי הנגישות בלחיצת עכבר אחת. עמוד זה מהווה שער לפעילות הענפה של לאומי בזירות המדיה החברתית ויספק לכם היכרות עם מנהלי המתחם.

אפליקציית שירות הלקוחות נשארה דומה מבחינה פונקציונלית (ותוספת קלה של פניות בנושא לאומי באזזר הפופולארי בקרב הצעירים והנוער), אבל קיבלה מייקאובר עם טאצ' עיצובי של כספומט העתיד.

אפליקציית קריירה בלאומי בה תוכלו להתעדכן אודות המשרות החמות ביותר בבנק לובשת גם היא מיתוג חדשני עם אפשרויות שיתוף נרחבות בכל הפלטפורמות החברתיות כדי שלעזור לכל גולש לסייע לחבריו במציאת עבודה אטרקטיבית.

אפליקציה חדשה לחלוטין שהשקנו היא אנשי סניפי לאומי. כאן הוא המקום שלכם, הגולשים, לקבל את כל המידע אודות הסניף שלכם מבלי לצאת מהפייסבוק, להכיר מקרוב את האנשים בסניפים ולצפות ולהתעדכן באירועים אשר מתרחשים בסניף. האפליקציה כרגע בשלב הפיילוט ותורחב בהמשך לכלל סניפי לאומי.

לסיום, ממתק ויזואלי: אנו גאים להציג את האינפוגרפיקה הראשונה שיצרנו בשיתוף ועבור לאומי לכבוד סיום שנת 2011, שנה של עשייה ענפה במדיה החברתית,  המסכמת בצורה פשוטה ונעימה לעין את פעילות לאומי בליווי שלנו.

מקווה כי קיבלתם חשק לבקר בעמוד לאומי דיגיטל, הוא במרחק של לחיצה אחת מכם.

מאז זמנים עתיקים, מדע האלכימיה ניסה להפוך עופרת לזהב. לעיתים, זה נראה שמנהלי תוכן במדיה חברתית צריכים לעמוד באותה משימה באופן יום יומי: טרנספורמציה של מותגים אשר אינם בהכרח מלהיבים, אל תוך תוכן מרתק אשר יגרום לאחוז Engagement גבוה.

למזלנו הרב, מסתבר שיש הצלחה מוכחת רבה יותר בתחום המדיה החברתית, מאשר להפוך מתכות לא יקרות אל זהב. הטריק הוא להבין את התבניות הבסיסיות אשר מגרות את קהל הקוראים בפייסבוק, ואז ליצוק אליהן את התכנים הרלוונטיים בהתאם לערכי המותג.

אם כך, עם אילו תבניות נצטרך לעבוד במעבדת אלכימיית הפייסבוק שלנו?

שאלת טריוויה: משתמשים אוהבים כששואלים אותה שאלה פתוחה לגבי משהו שמסקרן אותם ומלווה בתמונה מסקרנת. "מי יודע היכן היא צולמה?" על תמונה אקזוטית, "מישהו מצליח לזהות מה רואים בתמונה?" על תקריב אולטרה זום של בעל חיים, או "כמה סוכריות יש בצנצנת?". תתפלאו, אבל זה כמעט תמיד עובד.

שאלת או – אוהדים אוהבים לבחור בין 2 אופציות. קפה או מיץ תפוזים? חביתה או ביצת עין? ימי ראשון או סופ"ש? כל אלו יגררו מספר לא מועט של תגובות מסיבה פשוטה:  אנשים מעוניינים להביע את דעתם כשנותנים להם גבולות ברורים לעשות זאת. עדות לכך אנו רואים בהצלחה היחסית של סטטוסים אשר משתמשים בפורמט הסקר הפייסבוקי, אלא שאם מצמצמים את השאלה לפורמט האו, יש הזמנה יותר מרגשת בה הקהל נקרא "לבחור צד", ובתמורה יותר Engagement.

התייחסות קלנדרית "אקטואלית" -  נכון, חלקנו מתייחסים לחגים ומועדי ישראל בגאנט התוכן שלנו, אבל העמודים מרחבי העולם נכנסים לאקטואליה ברמת המיקרו – משמע אירועים מעניינים ומשעשעים בחדשות (לא סוערים או טעונים כמובן בד"כ). כמו כן, מהצד השני של התייחסויות קלנדריות, יש גם את החגים "האקזוטיים" כמו  חגים לא שגרתיים וימים לציון מאורע כלשהו שרוב האנשים לא יודעים עליהם, כגון יום הפיקניק הבין לאומי (כן זה יום אמיתי,Look it up).

 תמונות לא שגרתיות – כולנו יודעים שחלק גדול מהצלחת סטטוס תלויה בתמונה שמתלווה אליו. מנות מפתיעות מרחבי העולם, שלטים מצחיקים, ואיך לא, חתולים, מעודדים לחיצה על כפתור ה -Share יותר מכל תוכן אחר. תוכלו גם לקחת תמונות ויראליות ידועות (לאחר שביררתם את סוגיית זכויות היוצרים עליהן כמובן) ולעשות עליהן וריאציה משלכם בעזרת מעצב הבית. כך, תפתיעו גם את האנשים שכבר רגילים לתמונה הספציפית הזו.

אלו הם רק חלק מהחומרים שיעזרו לכם ליצור זהב חברתי. כמו כל מדען טוב, גם אתם תצטרכו להתנסות שוב ושוב בתוכן  שהאוהדים בעמוד שלכם מגיבים אליו הכי טוב.

מה הנוסחה האלכימית שלכם בפייסבוק?

להלן ההודעה המלאה מטעם לאומי:

 פרויקט "שני מיליון סיבות טובות", נולד מתוך צורך. בישראל פועלות עשרות אלפי עמותות. מרבית העמותות, שקמו ביזמת אנשים בעלי חוש אחריות חברתית, במטרה לסייע לנזקקים, במגוון עצום של נושאים, מתקשות להגיע לתודעת הקהל הרחב ולגייס את האמצעים הדרושים לקידום פעילותן.

 התפתחות הטכנולוגיה, ובעיקר המדיה החברתית, מאפשרת בשנים האחרונות חשיפה רחבה של רעיונות, באמצעים כספיים מוגבלים. לפני מספר שנים התנהלו לראשונה, בארה"ב, מספר פרויקטים הממנפים את המדיה החברתית למעורבות קהילתית. למדנו על פרויקטים אלה, וכשראינו כי הם הגדילו את החשיפה של העמותות החברתיות שהשתתפו בו, החלטנו לאמץ את המודל ולצאת עם פרויקט "מיליון סיבות טובות".

 "מיליון סיבות טובות", שנולד אשתקד, זכה להצלחה והשיג את מטרתו. הפרויקט אפשר לעמותות קטנות ופחות מוכרות לחשוף את פעילותן הברוכה למאות אלפי גולשים, שהתרגשו עמן והצביעו עבורן. עמותות אלמוניות יחסית זכו לתמיכה גדולה, הן בכסף והן במתנדבים חדשים וחדורי מוטיבציה. בשל כך, החלטנו להמשיך בפרויקט גם השנה, ואף הכפלנו את סכום התרומה לשני מיליון שקלים.

 רצינו בטוב, אך תחת זאת מצאנו את עצמנו בלבה של ביקורת ציבורית, שפגעה גם בעמותות. מספר עמותות המשתתפות בפרויקט פנו אלינו באומרן כי האווירה שנוצרה סביב הפרויקט מעיבה עליהן, ואף מזיקה להן.

 כתאגיד הקשוב לדיאלוג עם הציבור הגענו למסקנה כי לעת הזו, המודל שאימצנו לא השיג את מטרתו. כיוון שכך, החלטנו שטוב נעשה אם בשלב זה נפסיק את הפרויקט, ובהמשך נבחן את דרך הפעולה הנכונה להשגת המטרות.

 בתוך כך נדגיש כי 139 העמותות אשר טרחו ופעלו במסגרת הפרויקט לא תסבולנה מנזקים. לכל עמותה יועבר סכום של 10,000 שקלים, שישמש לכיסוי הוצאותיה בפרויקט. את 600 אלף השקלים הנותרים יפנה לאומי למיזמים ולפרויקטים שבהם אנו מעורבים זה מכבר, לקידום החינוך, הקהילה והרווחה בישראל. בהקשר זה נציין כי תרומותיו של לאומי למטרות רבות ומגוונות בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והקהילה, מסתכמות בכ-30 מיליון שקלים בשנה.

 כך או כך, מחויבותנו להמשיך ולהשקיע בקהילה ובטיפוחה לא תיפסק לרגע. מאז היווסדו לפני 110 שנים, טיפח לאומי מסורת של סיוע לקהילה ומעורבות חברתית. נסיק את המסקנות הנדרשות, נמשיך לסייע בדרכים אחרות ונמצא עוד דרכים רבות ומקוריות לעשות טוב.

 שלכם, צוות לאומי ועובדי ריפרש.

בשבוע שעבר, גוגל פלוס השיקה את האפשרות למותגים ליצור עמוד מסחרי, באופן רשמי. יש לציין כי למרות שבימים הראשונים לפעילותה של הרשת, עשרות מותגים ניסו לפתוח עמוד משתמש רגיל ולעשות בו שימוש כדי לתקשר עם אוהדים, עמודים אלו לא היו רשמיים או קיבלו את תמיכתה של גוגל.

עכשיו, נשאלת השאלה: האם על העסק שלכם להיות שם ולפתוח עמוד עסקי?

השלב הראשון במענה על שאלה זו הוא שינון חוזר של המנטרה: "גוגל פלוס היא לא פייסבוק", לטוב ולרע. למעשה, ישנם לא מעט הבדלים משמעותיים בין 2 הרשתות המתחרות, שחשוב שתהיו מודעים אליהם לפני שתקבלו את ההחלטה הסופית:

אינטרגציה עם מגוון הזירות של גוגל

בעוד שפייסבוק היא "מוצר" יחיד, גוגל מספקת מגוון רב של שירותים ופלטפורמות, ובכוונתה להטמיע אלמנטים של גוגל פלוס בכמה שיותר מהן. בתור התחלה,  קיימת אינטגרציה מלאה של גוגל פלוס עם מנוע החיפוש של גוגל, בכמה אופנים:

1)      הקלדה של שם מותג במנוע החיפוש (למשל "קוקה קולה"), תעלה את עמוד המותג בגוגל פלוס כאחת מהתוצאות הראשונות, ולפני העמוד של מותג זה בפייסבוק

2)       תוצאות החיפוש מושפעות על ידי מדד ה+1 (הגרסה של גוגל פלוס לכפתור ה-Like המפורסם, שמעיד כי משתמש אהב תוכן מסוים) שעליו לחצו החברים שלי: אם אני מחפש מותג חלב, ובתוצאות החיפוש אראה ששניים מחבריי עשו +1 על חלב תנובה ולא על זה של טרה, זה ישפיע על בחירתי (בדיוק במידה שתוכן שהומלץ על ידי חבריי בפייסבוק ישפיע על החלטותיי)

3)      גוגל עתידים לפתוח בעתיד קטגוריה נפרדת במנוע החיפוש אשר תוקדש לתוצאות גוגל פלוס, בדיוק כפי שעשו עם Wave  ו-Buzz. הכוונה היא שאם נחפש את פפסי, נקבל מעל תוצאות החיפוש הרגילות קטגוריה מיוחדת של: "האם התכוונת לעמוד הגוגל פלוס של פפסי?" לדוגמא.

בנוסף לכל הנ"ל, גוגל מטמיעה אלמנטים של פלוס ב-YouTube אתר תכני הוידאו הגדול והמצליח בעולם.  ל-YouTube כבר יש אלגוריתם העדפות משתמש מורכב אשר מציע לכל משתמש רשום תוכן בהתאם לתכנים שהוא צפה/דירג בעבר. משמעות הדבר היא שאם צפיתי בקליפים של ראפ, אקבל הצעות למוזיקה שחורה נוספת הן בסוף הקליפ, וגם כאשר אכנס אל YouTube תחת: "סרטונים מומלצים".

 כעת, YouTube תשלב באלגוריתם זה גם את העדפותיי ואת העדפות חבריי בגוגל פלוס. אם היא תדע שחבר במעגל קרוב שלי עשה +1 על תוכן מסוים, הוא יופיע לי בהצעות הנ"ל, כמו גם תכנים שקשורים לאלו שאני עשיתי עליהם +1.

Promotions

כידוע, עמוד מסחרי בפייסבוק מאפשר לנו לקיים פעילויות קריאייטיביות שונות שמגייסות אוהדים אליו וממריצות את האוהדים הקיימים: משחקונים, פעילויות תוכן, הגרלות ותחרויות הפכו להיות חלק מהנוף הטבעי של העמודים שלנו, כל עוד אנחנו מבצעים אותם בלשונית נפרדת ובונים אפליקציה אשר לא עוברת על חוקי פייסבוק.

גוגל פלוס לעומת זאת, לא מאפשרים אף אחת מהנ"ל (יש לציין שגם הצעת ערך כגון קופונים לא מותרת), ואף לא נותנת את האפשרות לבנות אפליקציה נפרדת אשר "תיקח את האחריות" כפי שפייסבוק מותירים. ככל הנראה, הסיבה לכך נובעת מכך שגוגל עוד לא מוכנה להתמודד עם ההשלכות המשפטיות של קיום תחרויות כאלו, ולכן הם מחמירים בתחום הרבה יותר ממתחרתן.

Hangout

אחת מהאפשרות המעניינת ביותר שגוגל פלוס מציעה לנו היא וידאו צ'ט קבוצתי לחברי העמוד בשם  Hangout (סלנג אמריקאי למקום שבו מבלים זמן בצורה מהנה וקאז'ואלית), אשר קופץ מדרגה מהאינטראקציה הטקסטואלית שעליה מושתתים העמודים המסחריים בפייסבוק.  עם קצת דמיון ויוזמה, אפשר לעשות דברים נפלאים עם הכלי הזה, בעיקר בתחום השירות: הרצאות, תמיכה טכנית, ופיתוח דיאלוג משמעותי עם האוהדים שלכם, עכשיו בוידאו.

פרסום ממומן

מודל הרווח של גוגל שונה באופן משמעותי משל פייסבוק, ונכון לעכשיו היא לא מתכננת לעשות רווח מעמודי המותגים עצמם. לכן, היא גם לא תאפשר מודעות כמו אלו שבפייסבוק, אשר מופיעות לצד Feed המשתמש ומאפשרות "לקנות" אוהדים בתוך הפלטפורמה. למרות שזו נשמעת כמו החלטה גורלית, יש לזכור שבהתאם לסעיף שבו דנו באינטגרציה, עדיין יהיה ניתן ליצור Google Ads שמקדמות עמוד מסוים במנוע החיפוש של גוגל, אשר יטורגטו לפי תחומי עניין בדיוק כמו ה-Facebook Ads.

נתונים וסטטיסטיקות

גוגל פלוס לוקחת את המחשת נתוני השימוש של כל עמוד אל הרמה הבאה עם מנגנון ויזואלי בשם Ripple, שמאפשר לכל אחד מאיתנו לראות באופן מדויק את מידת הויראליות של כל תוכן אותו הוא מעלה, ומספר האנשים שנחשפו אליו.

מספר האדמינים

בעוד שפייסבוק מאפשרת מספר רב של אדמינים לכל עמוד, ובכך מאפשרת תפעול נוח ודינמי יותר (אם להוציא סוגיות אבטחת מידע לרגע אחד), גוגל פלוס מותירה קישור של אדמין אחד בלבד לכל עמוד מסחרי. זה נכון שעל פניו לא מדובר בשיקול קריטי, אך במקרים של משברים והחלפת כוח אדם, הוספת אדמין נוסף יכולה מאוד להקל על התנהלות העמוד.

אז מה השורה התחתונה?

גוגל פלוס היא הילד המגניב והחדש בשכונה. נכון לעכשיו, פתיחת עמוד מסחרי בה ממצבת ארגון כמתקדם ועם יד על הדופק הוירטואלי. למרות זאת, ישנם מגבלות מסוימות לפתיחת עמוד כזה, כמו גם יתרונות ייחודיים.

בהינתן בכלים שגוגל פלוס מאפשרת, ובהתחשב בכך שהאפשרות להקים עמוד עסקי רשמי נפתחה רק בשבוע שעבר, עדיין מדובר בפעילות מצומצמת. בשביל להמחיש, עמוד המעריצים של פפסי בגוגל פלוס מתעדכן באופן קבוע אך מונה רק 20,000 אוהדים, לעומת עמוד הפייסבוק שלהם אשר מונה מעל ל-6,000,000 אוהדים. בארץ, בודדות החברות המסחריות אשר הקימו עמוד מותג ורובן מגיעות מתחום השיווק/פרסום.

חשוב לזכור שבניגוד לפייסבוק המבוססת, גוגל פלוס היא עדיין מוצר בפיתוח שנמצא בשלב הניסוי וטעייה. השינויים שיביא העתיד אולי ישחררו חלק מהמגבלות על עמודים מסחריים, אך ייתכן שהם רק יהדקו אותן כחלק מתפיסת עולם שונה מזו של פייסבוק, אחת שבה עמודים מסחריים לא צריכים לשלהב את קהל האוהדים שלהם עם פרסום ופרסים, אלא רק דרך תוכן מעניין ורלוונטי.

אנחנו חיים בתקופה של שינויים. לא רק שאנחנו מוצפים באפשרויות דיגיטליות חדשות ומשתנות מדי יום, אנחנו גם מסוגלים לשנות את העולם בעזרת האפשרויות האלו, ובעיקר עם המדיה החברתית. מחאות שהפילו ממשלות, שינו סדרי יום, והפכו אותנו מאוחדים למען מטרה אחת, לא היו מתאפשרות לפני עשר שנים.

מול המשתמשים, בצד השני של הספקטרום, עומדים התאגידים אשר לא תמיד יודעים כיצד להיערך אל כללי המשחק החדשים, והעובדה שקולו של אדם אחד ביום ראשון מסוגל להפוך לשאגה של עם שלם ביום שישי.

כדי להמחיש, יש לדמיין את המדיה החברתית כמגבר אנושי המחובר אל רשת רמקולים גלובלית: משברים שנשמעים כמו "קול חלוש" של אדם אחד בעולם האמיתי, הופכים בין לילה למקהלה רועמת של אלפי אנשים, ולכל זה מתווסף תיעוד בגוגל של כל המאורע.

למרות שלרוב התאגידים כיום יש פרוטוקולים ברורים המדריכים כיצד לנהוג במקרה של משבר יחצ"ני בעולם הפיזי, לחלק גדול מהם אין כללים מנחים להתנהלות בזמן משבר דומה בעולם הוירטואלי. בהתאם לכך, מטרת מסמך זה היא לספק עוגן עוד לפני הכניסה אל עין הסערה, ולתת מענה ראשוני לצורך הבניית הכללים הברורים לניהול משברים באינטרנט.

מתוך מצגת ניהול משברים של Ogilvy

5 כללי ברזל לניהול  משבר במדיה החברתית

1. ביסוס נוכחות טרום המשבר וניטור אזכורים על המותג
2. תגובה מהירה והכרה במשבר
3. שקיפות מלאה בכל שלב
4. דיאלוג דו כיווני עם הגולשים והעברת מסר
5. האצלת סמכות בכירה בארגון שתבוא באינטראקציה בלתי אמצעית עם הגולשים

הכנה מראש למשבר

לפני שנצלול אל הנהלים המומלצים בעת משבר מדיה חברתית, יש לתת את הדגש על ההתנהלות הנדרשת מלכתחילה על מנת להתמודד עם משבר כזה ב-2 אפיקים ברורים:

1)      ביסוס נוכחות בזירות השונות

על מנת שמותג יהיה מסוגל להגן על עצמו בזירות המדיה החברתית השונות בצורה אפקטיבית, יש צורך בביסוס נוכחות שלו בהן קודם לכן. הנוכחות שלעצמה לא מספיקה, אלא גם טיפוח של אוהדים ועוקבים, כמו גם אינטראקציה קבועה איתם. בעת משבר, אוהדים אלו יהוו את החוצץ ביניכם למתנגדים, כי אין הגנת מותג טובה יותר מאשר זו שבאה מלקוחות המותג עצמם. כדי להמחיש, אם תיווצר מחאה אודות האיכות של מוצר בעמוד מותג מסוים, המעריצים שיגנו על המוצר בתגובות יהוו כלי אסטרטגי חשוב, בתוספת לתגובות המותג הרשמיות.

בנוסף, נוכחות מוקדמת תאפשר לכם להגיב למשבר במגרש שלכם. במקרה שבו יתקיים משבר בעולם הפיזי, והוא יזלוג אל עולם המדיה החברתית, אתם בהחלט רוצים שתהיה לכם אפשרות להגיב על כך באופן רשמי ובעמוד שלכם, בניגוד לקבוצת ענק שנפתחה נגדכם.

2)      ניטור וירטואלי

האלמנט הנותר בהכנה מראש למשבר הוא ניטור אונליין שוטף של אזכורי המותג שלכם ברחבי הרשת. בעולם הוירטואלי שבו הבדל של שעות יכול להיות ההבדל בין עשרות אנשים עם תלונה מסוימת, לאלפי אנשים עם אותה תלונה, עין פקוחה על הרשת מהווה את דלי המים שמכבה שריפה קטנה על מנת שלא תהפוך לדליקת ענק.

הכרה במשבר והתייחסות אליו

המשפט "אם תעצמו עיניים, הבעיה לא תיעלם" מוכיח את עצמו כנכון במיוחד בעולם המדיה החברתית. הכרה של מותג בטעות שעשה, ושימוש בצינורות הדיגיטליים כדי להראות שהוא עושה כל שביכולתו לתקן אותה, היא אלמנט קריטי בפתירת משבר.

טויוטה עלתה לכותרות בשנת 2009 בשל Recall שביצעה למכוניותיה עקב תקלות בדוושת ההאצה. כצפוי, נושא זה עורר חרדה רבה בקהל הצרכנים, מאחר ואולי יותר מרוב התעשיות הקיימות, אספקט הבטיחות בעיני הצרכן הוא קריטי להצלחתו של מותג בעולם הרכב.

במקום לנסות ולטייח את החזר הדגמים, או להשאיר אותו בעולם הפיזי, טויוטה פתחה אתר אינטרנט אשר משלב בתוכו את תגובות הצרכנים מעמודי הטוויטר, פייסבוק ויוטיוב של החברה, והתייחסות קונקרטית ועניינית לטיפול טויוטה בבעיה. התייחסות זו כללה ציר זמן אשר פירט כל מה שנעשה מצד החברה מרגע התגלות התקלה ועד הזמן הנוכחי, וגם Counter אשר ספר את מספר הדגמים שנבדקו, תוקנו ואושרו כתקינים עד עכשיו.

טויוטה הבינו ששילוב הפייסבוק וכו' באתר האינטרנט לא מספיק על מנת לבסס מודל סינרגי, ולכן גם הפנו אל האתר מתוך זירות המדיה החברתית, ופרסמו בהן עדכונים משמעותיים ממנו.

תגובה בזמן אמת מבעל סמכות

אחת הגדולות של המדיה החברתית היא האפשרות לאינטראקציה בלתי אמצעית עם הלקוחות שלכם בזמן אמת. אם אתם משתמשים בכלי זה בזמן שגרה, יש לו עוד הרבה יותר ערך בזמן משבר, כפי שגילתה חברת פורד.

נציגיה המשפטיים של פורד יצרו קשר עם בעל אתר מעריצים לא רשמי למותג. העובדה שהאתר התקיים לא הפריעה להם, אך מכירה של חלקים "לא רשמיים" ומזויפים כן. הטעות הגדולה של המחלקה המשפטית הייתה לדרוש מאותו בעל אתר את שם הדומיין שלו (כתובת האתר באינטרנט), או שישלם עליה 5,000$ לפי חוק זכויות היוצרים, מבלי להתייחס לבעיה האמיתית שהטרידה אותם: מכירת החלקים המזויפים.

בהתאם, בעל האתר פרסם הודעה על פניית פורד באתר שלו, שזכתה ללא פחות מ-900 תגובות בתוך מספר שעות. מיותר לציין שתגובות אלו היו בעלות סנטימנט שלילי, וזעמו על פורד על כך שהם מתייחסים כך לקהילת המעריצים שלהם (כאמור, המגיבים לא ידעו את הסיבה האמיתית לפניית פורד).

צוות המדיה החברתית של פורד, בניהולו העיקרי של מנהל תקשורת המולטימדיה, סקוט מונטי, הצליח לפתור את המשבר הנ"ל בזמן שיא של 23 שעות בלבד, והוא עשה זאת בעיקר על ידי שימוש מתמיד ברשת החברתית טוויטר.

סקוט שחרר הצהרות משלו, בה הסביר שהוא בודק את העניין לעומק, הגיב לכל אחד מעוקבי החשבון שלו אשר שאל שאלה בנושא, והפגין הבנה ברורה של המדיום הויראלי: הוא ביקש מעוקביו לעשות Retweet (למעשה, להעביר את המסר שלו הלאה אל העוקבים שלהם) על ההצהרות הרשמיות שלו בהתפתחות המקרה. לבסוף, התבררה הסיבה האמיתית לפניית הנציגים המשפטיים אל בעל האתר, סקוט תקשר אותה וסיווג הסנטימנט של התגובות אודות הפרשה השתנו משליליים אל חיוביים.

מלבד אלמנט התגובה המיידי, ישנה עוד סיבה מהותית לפיתרון המוצלח של פורד במקרה הזה והיא "הענקת פרצוף סמכותי למענה". למעשה, מאחר וסקוט מונטי הוא אדם בעל סמכות והשפעה בארגון, אוהדי פורד יכלו לסמוך עליו, וחשו הקלה כאשר גורם כזה בא איתם במגע ישיר ובלתי אמצעי. סביר מאוד שהודעה "קרה" מטעם פורד אשר הייתה יכולה להיכתב על ידי נציג שירות באותה מידה, לא הייתה מקבלת את אותו אפקט שהודעותיו של סקוט יצרו. בסופו של דבר, פורד שלחו בכך מסר חשוב: "אנחנו מודעים לבעיה ומתייחסים אליה בזמן אמת, וכדי להוכיח זאת תקבלו מענה אישי מאחד הגורמים הבכירים בארגון שלנו".

לסיכום

פתרון מוצלח של משבר במדיה החברתית מצריך את האלמנטים הבאים:

1. הבנה עמוקה של זירות המדיה השונות ומיקסום הכלים של כל אחת מהן
2. תגובות מהירות, הן ברמה האישית כתשובות לאוהדים, והן כהודעות כלליות בעמוד
3. שמירה על טון אמפתי ומבין, בניגוד למתנשא ועוקצני
4. טיפוח דיאלוג מותג צרכן לפני המשבר, בזמן המשבר, ולאחריו

בסופו של דבר, זכרו כי המדיה החברתית מבוססת על אנשים בדיוק כמוכם, התייחסו לחששות שלהם בכנות, מהירות ואדיבות, ותיווכחו לגלות שיש בידיכם יותר דליי מים לכבות את השריפה משחשבתם.

בסיפורו המפורסם "הענק וגנו", מתאר אוסקר ווילד ענק אשר שתל בקפידה גן יפהפה, אך בנה חומת לבנים סביבו על מנת שהילדים הגרים בשכנות אליו לא יוכלו להפריע להרמוניה שיצר. לאחר שהוא רואה כי חורף תמידי פוקד את הגן שלו, הורס הענק את החומה ומאפשר לילדים לשחק בו בשנית, וכך חוזרת לה פריחת האביב לגן.

אם מר ווילד היה חי היום, ייתכן שלא היה מופתע לשמוע את נתוני המחקר שעושה רעש בעולם השיווק הדיגיטלי: בשנה האחרונה, 68% מהענקים חוו ירידה דרסטית בכמות הביקורים בגן הסגור שלהם, בעוד שביקורים לגנים ללא חומה עלו באופן משמעותי.

האגדה והמשל של ווילד רלוונטיים גם בימינו: הענקים שחיים בינינו היום אלו מאה התאגידים הגדולים ביותר באמריקה (על פי מדד Fortune), הגנים הסגורים, שבהם מהנדסים התאגידים כל פינה ושומרים עליה בקפידה בוואקום חברתי, הם אתרי המותג הרשמיים, והגנים הפתוחים הם עמודי הפייסבוק של המותג, בהם  מתקיימת פלטפורמה לדיאלוג אמיתי, גם בין אוהד לאוהד אבל בעיקר בין אוהד למותג.

צלילה אל נתוני המחקר המדובר מגלה עוד 2 נתונים מרתקים:

1. באתרי הבית של כמה ממותגי העל של אמריקה נרשמה צניחה של 70% (!) במספר המבקרים בשנה החולפת.
2. ממוצע הירידה בביקורים לעמודים הרשמיים שלהם עומד על 24%.

הנתונים מפתיעים במיוחד לאור העובדה שמספר הגולשים באמריקה נמצא בעלייה מתמדת, זמן הגלישה צומח כל הזמן ותקציבי הפרסום גם הם הולכים וגדלים.

לאן אם כן, נעלמו בבת אחת מסות כאלה גדולות של גולשים? התשובה טמונה בהצצה למספרים המזנקים של הרשת החברתית הגדולה בעולם – פייסבוק, שפעילות עמודי המותגים בה שוברת שיאים.

הסיבות לתופעה הזו רבות, ובהן:

1. בוא הביתה – הצרכנים של העידן החדש מעדיפים שהמותג יבוא לבית שלהם, לרשת החברתית שלהם, לחצר שלהם ולא מוכן ש"יסחבו" אותו אליהם, לבית שלהם, לאתר שלהם.
2. עידן המידע – בעבר אתר המותג היה כלי מרכזי לקבלת מידע טרם החלטת רכישה. בעידן המדיה החברתית הצרכן מחפש ערוצים אובייקטיביים חליפיים: אתרי ביקורות והשוואות מחיר, פורומים, התייעצות עם חברים בפייסבוק וכדומה.
3. שוחים בזרם – החברות עצמן שנמצאות בתוך הר הגעש של הפעילות החברתית בפייסבוק החליטו להפנות יותר ויותר משאבים וטראפיק לזירה זו.

מוקדם להספיד את אתרי המותגים

אם המספרים האלה עושים לכם חשק להפסיק להשקיע באתר הבית ולהפנות את כל המשאבים למדיה חברתית – הנה כמה סיבות להחזיק את הסוסים באורווה:

1. שליטה – אתרי הבית הם חלון הראווה הרשמי של מותגים. בחלון הראווה הרשמי אסור לתת לאף אחד לשלוט, אפילו אם הוא מוכשר וקוראים לו מרק צוקרברג. אסור לשכוח, שפייסבוק עושה כרצונה בפלטפורמה שלה, משנה אותה חדשות לבקרים באופן שמשפיע לעיתים דרמטית על פעילות שיווקית, והעובדה הזו עדיין מחייבת לשמור על זירה שבה אתם, ורק אתם קובעים מה יקרה בה.
2. מכירה – בשנה החולפת אומנם קמו יותר ויותר קניונים וירטואליים בתוך פייסבוק אך הצרכנים עדיין לא חשים בטוחים לקנות בזירה הזו. רשת חברתית נתפסת כמקום חשוף מדי, פרוץ מדי, בלתי פרטי בעליל, והצרכן חושש שכל פעולה שלו תהפוך לעוד שורה ב"פיד" של החברים שלו.
3. סלולר – גלישה לעמודי מותגים דרך אפליקציות סלולריות נותנת חווית משתמש ופונקציונליות מוגבלת למדי, ומרבית היישומים בפייסבוק לא ניתנים לגישה באמצעותן, כך שגם אם הרמתם עמוד לתפארת, הצרכן שיגלוש מהסלולרי לא ייחשף אליו כראוי.
4. זקני הכפר – כותב שורות אלה נוטה לשכוח לפעמים שהוא חי בבועה שבה לכולם יש פייסבוק. האמת היא, שאפילו בישראל שבה שיעור החדירה של פייסבוק מהגבוהים בעולם, יש עדיין מיליוני צרכנים שעבורם רשתות חברתיות הם "הקשקוש הזה שהילדים שלי שורפים בו זמן".

העתיד: סינרגיה דיגיטלית

מבט קטן לעבר האופק: אם אתם רוצים להיות דיגיטליים באמת, חברתיים ברצינות וקשובים לצרכן בשיטתיות, הסוד טמון בשילוב ידיים וכוחות בין עמוד הפייסבוק של המותג לאתר הבית שלו – שלבו אלמנטים חברתיים באתר שלכם.

אם אוסקר ויילד היה רואה את כל זה, הוא בוודאי היה מזיל דמעה לנוכח התופעה הבוטנית החדשה: גן חברתי.

הטור פורסם במקור ב"גלובס", ביום 24/07/2011.

במקרה הטוב זו מודעה שהמאהבת מככבת בה, ובמקרה הרע זה טיזר לויאגרה בכיכוב אשתך.

בוקר אחד אתה מתעורר ומגלה שהפכת לסלבריטי. התמונה שלך מתנוססת בפרסומות שנחשפות למאות זוגות עיניים כל יום, המילים שכתבת מפורסמות במודעות, ואפילו ההעדפות האישיות שלך משכנעות אנשים לאהוב את הדברים שאתה אוהב.

מה שדור שלם של נערות מקריית-גת בדרך לאודישן ב"כוכב נולד" היה הורג בשבילו, אתה מקבל בחינם מעצם היותך משתמש פייסבוק. רק שבניגוד לנינטיות, אתה לא ביקשת את זה מעולם.

פייסבוק השיקה לאחרונה 3 סוגים חדשים של מודעות שמשתמשות בהעדפות המשתמשים שלה, על מנת לשכנע את חבריהם לצרוך תוכן.

מודעות אמרנו? פייסבוק לא משתמשת במינוח הזה כשהיא הופכת אותך לדובר חינמי של העמודים שאהבת, אלא קוראת להן Sponsored stories (סיפורים ממומנים). אם לחצת על "לייק" על עמוד, כתבת תגובה בו או אפילו שיחקת במשחק פלאש דבילי ברשת החברתית – לפייסבוק יש עכשיו את הזכות לספר על כך סיפור לחבריך.

איך מבטלים את זה?

דף השאלות הנפוצות שעוסק בסיפורים הממומנים מלא בתגובות נזעמות וחוששות של משתמשים: "זה מאוד מדאיג, האם אין דרך לעשות לבטל את הפיצ'ר הזה?", כותב אחד מהם בצדק, מאחר שהתשובה לכך היא שהסכמת המשתמש היא לא פקטור בעניין.

"אין שום דרך לא להשתתף בסיפורים הממומנים או לצפות בכאלו", מודיעה ברוגע תשובתה הרשמית של פייסבוק, וממשיכה: "לגבי סיפורים על משחקים או אפליקציות שהשתמשתם בהם, פשוט הסירו את ההתקנה שלהם".

הסיפורים הממומנים הם לא העדות הראשונה למעבר של פייסבוק מהיותה חברה ממוקדת משתמש לפירמה שמוכנה "למכור" את משתמשיה לגורמים עסקיים. כבר ב-2009, גורמים שונים יכלו להשתמש בתמונות המשתמשים בפרסומים שלהם. התוצאה היתה הזויה: במקרה הטוב גבר קיבל מודעה לשירות שידוכים שהמאהבת שלו מככבת בה, ובמקרה הרע הוא נחשף לפרסומת לוויאגרה בכיכוב אשתו.

לרוץ לדבר עם חבר'ה

חשוב לזכור כי מודעות הן לא התחום היחידי בו פרטיות המשתמש משועבדת לטובת גורמים עסקיים. תיוג שלא בהסכמה, למשל, הוא דוגמה טובה לכך. מי מאיתנו לא קיבל נוטיפיקציה על כך שתויג עם עוד 800 מחבריו הקרובים של משתמש כלשהו, בתמונה שמציגה את העסק הפרטי של אותו משתמש?

גם תיוג מבוסס מיקום מהווה פירצה: חבר יכול לתייג אותך לאחר שעשה צ'ק-אין בכל מיקום או עסק, וכך לגרום לחבריך לחשוב שביקרת במוסד שלא היית בו מעולם.

האם הקו הנוכחי יוכיח את עצמו כחכם לאורך זמן? אולי מארק צוקרברג צריך לנהל שיחה צפופה עם מקימי חבר'ה, הרשת החברתית הישראלית שהקדימה את פייסבוק במספר שנים וחולקת איתה מספר קווי דמיון. חבר'ה ירד מגדולתו אחר שהשתמש בפרטים האישיים של משתמשיו ושלח להם ספאם לתיבות המייל.

במקרה של פייסבוק, בין אם מדובר בחציית גבול או מהלך שיווקי מבריק, נראה כי ידו של צוקרברג קלה על הדק הפרטיות, ומי שמחזיק באקדח הוא גורמים מסחריים.

הטור פורסם במקור ב"גלובס", ביום 15/5/2011.

עמוד התחרות של הסימנייה

תשומת הלב והעניין של משתמשי פייסבוק בפעילויות שיווקיות של מותגים, הם אלמנטים חמקמקים וקשים לחיזוי. מיטב המוחות בעולם הפרסום והשיווק הדיגיטלי עמלים מדי יום על איתור אותו אלמנט מסתורי שגורם לגולש להתעניין, להגיב וליצור מערכת יחסים עם פעילות של מותג מסוים, ולהעדיפה על פני שלל הפעילויות השיווקיות המציעות פרסים לרוב, ולעיתים אף תוכן ערכי ומעניין.

יחד עם זאת, בין המגוון הגדול של פעילויות אלו, קיים חוט מקשר - פשטות. סט הפעולות הנדרשות מהגולש לצורך השתתפות בפעילות וזכייה בחופשה הזוגית, בסט ההלבשה התחתונה או בהטבה הנכספת, בדרך כלל מסתכם בלחיצה על כפתור ה-Like, הפצה לחברים או כתיבת סטטוס המתקשר לנושא. בקיצור, פעילויות שלא דורשות מאמץ העולה על מספר דקות מהגולש.
מתוך אמונה שלא כל הפעילויות בפייסבוק צריכות להיות מהסוג הנ"ל, במיוחד לא כאשר עוסקים בנושא רחב היריעה של "תרבות" – המלצנו לאגף התרבות של מפעל הפיס לעשות את זה באופן שונה מעט ולייצר פעילות מורכבת, הדורשת הפעלה מאומצת של בלוטות היצירתיות.

ברוריה אלסטר - זוכה בתלושי קנייה לרשת סטימצקי

אגף הפיס לתרבות ולאמנות פועל מזה כעשור ותומך בשלל זירות תרבותיות. בין היתר - ביצירה הישראלית בתחום הקולנוע והטלוויזיה, באמנות החזותית, בהפצת הצגות פרינג' בפריפריה ועוד. אחד המפעלים המוכרים והיוקרתיים ביותר של האגף הינו פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס, המעניק מדי שנה את הסכום הכספי הגבוה ביותר המוענק לסופרים בישראל. אך לא רק מתן כבוד והערכה ליצירה הספרותית העברית עומדת בראש מעייניהם של אנשי אגף התרבות במפעל הפיס, אלא גם עידוד צריכתה. במסגרת זאת - לצד פרס ספיר מתקיימות מגוון פעילויות תקשורתיות שמטרתן עידוד הקריאה - המטרה המרכזית העומדת מאחורי תחרות "הסימנייה" בעמוד "צריך פיס בתרבות" המייצג ומתקשר את פעילות האגף. מלבד המטרה של עידוד הקריאה ויצירת זירת יחסי ציבור נוספת לתקשור הפרס, מטרת המשנה של תחרות הסימנייה הייתה בניית מאגר בעלי עניין בפעילויות ובתמיכות שמציע אגף התרבות של הפיס במהלך השנה.

לאחר מספר פעילויות מוצלחות אשר נועדו לתקשר את פרס ספיר לספרות 2010 באפיקי הפייסבוק, ומשכו מספר ניכר של אוהדים חובבי תרבות וקריאה לעמוד "צריך פיס בתרבות", המלצנו להעמיק את הקשר עם זן שונה מעט של אוהדים. בקהל היעד של תחרות הסימנייה נמנו אלו שהתרבות אינה מהווה רק תחביב או העשרת אופקים עבורם, אלא גם פרנסה ומקצוע. מדובר בקהילת המעצבים, המאיירים, הגרפיקאים ואלו שעוסקים בצורה מקצועית או מתעניינים במקצועות האסתטיקה.

אוהדים אלו נקראו לתת את הפרשנות שלהם לעיצוב "סימנייה" – אתגר לא פשוט בעידן בו החיים, כמו גם מירב צריכת התוכן התרבותי מתנהלים בתזזיתיות על גבי טאבים מרובים בדסקטופ.
הפרסים החומריים שהוצעו לזוכים הם אייפד למעצב הסימנייה הזוכה במקום הראשון, קורא ספרים דיגיטלי לבעלי הסימנייה הזוכה במקום השני ו-500 שקלים לקניות ברשת סטימצקי לזוכה במקום השלישי. פרט לכך – הסימנייה הזוכה במקום הראשון תופץ בעשרות אלפי עותקים ברשת סטימצקי - עם קרדיט מלא למעצב.

ענת כהן - זוכה בקורא ספרים אלקטרוני

במשך שלושה חודשים התנהלה פעילות הסימנייה בעמוד "צריך פיס בתרבות" והביאה 3,302 אוהדים חדשים. קהל היעד הממוקד אליו פנתה הפעילות ואשר תחומי העניין שלו חופפים לתחומי העיסוק של העמוד, יצר תוכן ודיונים איכותיים בעמוד, כאשר במקביל לתחרות ניתן היה לראות עלייה של 59% בתגובות ערכיות ובהשתתפות בדיונים אודות פרס ספיר לספרות. האוהדים החדשים העלו שאלות לא רק על התחרות, הפרסים וההשתתפות, אלא גם גילו עניין בפרס ספיר לספרות, במועמדים ובקורות חייהם ובפרקים הראשונים שפורסמו בעמוד.

92 סימניות מושקעות, אומנותיות ומגוונות הוגשו לשלב השיפוט בתחרות, מהן ניתן למנות עשרות סימניות מעניינות, מצחיקות אשר גרמו לשופטים המוערכים של התחרות - אבי גנור, פדי מרגי ודוד טרטקובר לדילמות רבות בבחירת הזוכים.
השילוב בין פנייה לקהל יעד ממוקד המתעניין באמנות ובתרבות, ואופייה היצירתי והמאתגר של הפעילות הובילו לאינטראקציה פורייה בין האוהדים לבין תכני העמוד. קשר שמתעלה על בסיס היחסים הנפוץ של "קח-תן" הנפוץ בפעילויות שיווקיות ומהווה מקור ערך הן  לגולש, אשר פרסום פעילויות מפעל הפיס בתחום התרבות משרת את תחומי העניין המקצועיים שלו, לבין אגף התרבות -  שזכה בהשקעה חסרת תקדים של עשרות גולשים אשר ייצרו תוכן ויזואלי מרהיב, שלא רק מהווה "קישוט" לעמוד -  אלא גם מביא את חבריהם של המעצבים ועמיתיהם להיכנס לעמוד ולהיחשף אליו.

אורית ברוצקי - זוכה ב-Ipad

קרדיטים ריפרש:
תכנון פעילות: לוטם חיון
עיצוב: פיליפ אנופרייב

האם זה רק צירוף מקרים שרגע אחרי שנולדה פייסבוק פלייסס, הופיע שירות פייסבוק דילס?

צהרי יום שישי, אתם מטיילים בשוק, מוקפים בסחרור של צבעים, ריחות וקולות. את תשומת-הלב שלכם תופסים שני דוכנים שממוקמים זה מול זה. באחד מהם צועק הבסטיונר ומציע כל עגבנייה בהנחה משמעותית אם תביאו את כל חבריכם לקנות אתכם. המוכר ממול מודיע במגאפון שאצלו תוכלו לקבל כל מלפפון בחצי מחיר אם רק תצעקו בשוק שאתם קונים אצלו.

ל"בסטיונרים" האלה קוראים אנדרו מייסון ומארק צוקרברג ואת "הבסטות" שלהם אתם מכירים יותר כגרופון ופייסבוק.

כולנו מחפשים דיל טוב, בכל זמן ובכל מקום. אנדרו מייסון, מייסד גרופון, ידע זאת היטב כשהקים את השירות המהפכני שלו.

מאז הקמתה ב-2008 הצליחה גרופון לא רק לשרוד בעולם מקוון שטרנדים בו מתמצים בתוך 24 שעות, אלא גם להוביל את הדרך. עשרות מתחרים צצו כפטריות אחר הכסף, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, אבל רק באסטה אחת, שנכנסה לזירה בחודשים האחרונים, צפויה להעניק לגרופון פייט של ממש. מדובר – ניחשתם נכון – בפייסבוק.

הקילר אפליקיישן

רגע אחרי שהרשת החברתית הגדולה בעולם השיקה את השירות מבוסס המיקום שלה – פייסבוק פלייסס, היא מיהרה להשיק את שירות פייסבוק דילס.

משתמשי סלולרי יכולים עכשיו לא רק לספר לחבריהם היכן הם נמצאים, אלא גם לאתר דילים וקופונים  בעסקים שנמצאים בסביבתם.

השירות פשוט: לצד רשימת המקומות המוצגת בסלולרי יש פתקית צהובה ליד עסקים שמציעים דילים. אם עשיתם "צ'ק אין" בעסק, כלומר עשיתם לו פרסום בקרב חבריכם, תקבלו הטבה.

אבל פייסבוק לא הסתפקה בכך. היא הכריזה מלחמה ממוקדת על גרופון כאשר הגדירה את אחד הדילים שלה כ"דיל קבוצתי". אם אתם וקבוצת חברים שלכם תבואו יחד לעסק ותעשו צ'ק אין, תקבלו הטבה קבוצתית.

לפייסבוק יש נשק אחד שלגרופון בהחלט אין: השכבה החברתית על גבי שירות הדילים. למשתמש הפייסבוק הממוצע יש כ-150 חברים – איזה בעל עסק לא ירצה פרסום כזה, בחינם, מגורם שהלקוחות סומכים עליו ולא מגוף מסחרי?

יכולתו של משתמש לראות מה צרכו חבריו, באילו הטבות השתמשו, ולהתפנק יחד איתם היא קילר אפליקיישן של צוקרברג מול מייסון.

הלקוחות אמורים להרוויח

דילס מיועד אמנם לבעלי סמארטפון, בעוד גרופון מאפשרת לממש חלק מההטבות גם מול המחשב, בסלון הבית. גם במודל העסקי ישנו הבדל משמעותי: גרופון גובה עמלה של 50% משווי ההטבה מהעסקים שמשתתפים בדיל היומי שלה. אם המסעדה השכונתית מציעה ארוחה עסקית ב-30 שקל דרך גרופון, רק 15 שקל מתוכם יגיעו לקופת המסעדה, לאחר מימוש ההטבה. בדילס, לעומת זאת, מציעים לבעלי העסקים פרסום בחינם, ללא עמלה, לפחות עכשיו.

למרות כל זאת, אל תמהרו להספיד את גרופון, אלוהים יודע שהחברה עצמה בטוחה ביכולותיה. מלבד העובדה שהיא גדלה בשנה האחרונה מ-200 ל-6,000 עובדים, היא גם סירבה באחרונה להצעת קנייה בסך 6 מיליארד דולר (!). ההצעה, אגב, הגיעה מחברה קטנה ואנונימית – גוגל.

בשורה התחתונה, אלה ימים טובים לצרכנים החברתיים. תחרות תמיד טובה לצרכן, וכשמדובר בתחרות על עסקאות אטרקטיביות, הלקוחות נשכרים.

הטור פורסם במקור ב"גלובס", ביום 20/04/2011.