ספקיות התוכן שונות ברשת נהגו במשך שנים להציע לגולשים חבילת שירותים ארוזה וסגורה, כדי להתמודד עם התחרות העזה על עכברו של הגולש. הבלעדיות הייתה המרכיב החשוב ביותר בתחרות.
אלא שהדרישה מצד הגולשים ל-One Stop Shop, האפשרות להגיע לכמה שיותר זירות בלחיצה אחת, באה וביטלה למעשה את הבלעדיות וכפתה על שיתופי פעולה בין היריבים ברשת.
הגולשים מבקשים כיום לקבל את פייסבוק, טוויטר וזירות אחרות בסל אחד. הדרישה הזו הביאה לשני שינויים עיקריים במפת המדיה החברתית:
- הזירות החברתיות עצמן אפשרו לגולשים להציע ולייצר עבורן אפליקציות ויישומים שונים. הטמעת היישומים האלה הפכו את השימוש בזירות לקל ונגיש יותר.
- ספקיות המדיה המסורתית הבינו את הצורך והחלו להטמיע יישומים רב-תכליתיים המאפשרים הפצה של התכנים בו זמנית לכמה וכמה זירות של מדיה חברתית.
אריק קוולמן, סמנכ"ל שיווק בתאגיד הבינלאומי EF Education ומומחה למדיה חברתית, מקדיש לנושא הזה טור ב-SearchEngineWatch.com.
הצורך ב-One Stop Shop במדיה החברתית בא לידי ביטוי כבר בדמות תוכנות מסרים מיידים שמאפשרות גישה בו זמנית לכמה וכמה זירות, כמו דיגסבי ופידג'ין. אלה כבר קיימות מזה זמן מה והפכו לכלי שכמעט אי אפשר בלעדיו.
אבל השינוי הגדול חל כאשר ספקיות מדיה מסורתית החלו לוותר על הרצון לשמור על האקסקלוסיביות של תכניהן ולאפשר את ההפצה, חינם אין כסף כמובן, ברחבי הרשת.
הידוק הקשר בין השחקניות השונות בזירה החברתית ובין המדיה החברתית למסורתית, לדעת קוולמן, הוא בלתי נמנע.
הנחה מעניינת נוספת היא, שבעתיד הנראה לעין השימוש בדומיין facebook.com ירד לטובת שימוש באפליקציות שונות המוטמעות בזירות חברתיות ומסורתיות גם יחד, המבוססות על הטכנולוגיה של פייסבוק. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא אפליקציית Facebook Connect, אחד השלאגרים הגדולים כיום ברשת.
המקל בגלגלי הקדמה נעוץ, איך לא, בשיקולי רווח. רשתות הטלוויזיה האמריקאית החלו בצעדים זהירים להיכנס לערוצי שיתוף וידאו. אבל במקביל, הן כופות על יוטיוב להסיר תכנים שעלו בלי אישורן.
קוולמן מסכם את הטור בנקודה למחשבה לאותן ספקיות תוכן עקשניות: בעתיד הקרוב, האם השאלה איפה צפו הגולשים בתוכן שלכם תהיה חשובה יותר מהאם הם צפו בו כלל ועיקר?
לקריאת הטור המלא לחצו כאן.
